<h1>מרדכי סימנים ק"ט—קי"א</h1>
<h2>דף לד.</h2>
לא יענה אמן אחר הכהנים הש"ץ בסוף כל ברכה וברכה מפני הטירוף שלא תטרף דעתו ויטעה לפי שהוא צריך להתחיל ברכה של אחריה ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה כדאמרי' בסוטה [דף לט:] ובענותו אמן לא יכול לכוין מהר ולהתחיל בברכה של אחריו כדאמרינן במדרש אמור להם על כל דיבור אמירה. ור"ת היה אומר שאין ש"צ יכול לקרוא כהנים אלא שמש או אחד מבני הקהל משום דהוי הפסקה ומיהו החזן יכול לומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו' עד האמורה מפי אהרן ובניו ואז יאמר כהנים בקול רם ועיין בסוף מגלה: אמצעיות אין להם סדר פרש"י אם דילג ברכה ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה במקום שזוכרה ול"נ דהא תנן במגלה [דף יז.] הקורא את המגלה למפרע לא יצא ותניא [שם] וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה לכ"נ כפי' רשב"ם והאלפסי שפירשו דאין להם סדר דקאמר היינו דיתחיל במקום שטעה ודילג הברכה ומשם ואילך יאמר הכל על הסדר אבל ודאי לא יתחיל באתה חונן כמו בג' הראשונות ושלש האחרונות שחוזר לראש וראיה מדתניא בתוספתא דמכילתין (פ"ב) הקורא את שמע והשמיט פסוק אחד לא יתחיל ויקרא אותו פסוק בפני עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק ואילך ואומר עד סופה ותניא נמי בפ"ב דמגלה [דף יח:] שאם השמיט פסוק אחד במגלה שקורא על הסדר מאותו פסוק ואילך והתם משוה תפלה למגלה לענין הך מילתא, ובה"ג פסק כרב אסי דאמר אמצעיות אין להם סדר חדא דרב הונא כתלמיד לגבי דרב אסי כדאמרינן בכמה דוכתי אמר רב הונא אמר רב אסי ועוד לרב הונא צריך לדחוק ולשנויי מתני' דכולהו חדא ברכתא נינהו ואשנויי דחיקי לא נסמוך ועוד דרב אסי ורב ששת קיימי בחדא שיטתא ועוד דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומתוך כך פסק ר"י דאם טעה ודילג ברכה אחת של אמצעיות או שלא אמר המלך המשפט בין ר"ה ליוה"כ דקי"ל בפירקא קמא (דף יב:) דמחזירין אותו לא יחזור לאתה חונן אלא חוזר לאותה ברכה שדילג ומכאן ואילך יאמר על הסדר כפירוש רשב"ם אבל אם טעה בשלש ראשונות שלא הזכיר זכרנו ומי כמוך והמלך הקדוש חוזר לראש והיכא שטעה בשלש אחרונות כגון שלא הזכיר בין ראש השנה ליוה"כ בשים שלום בספר חיים או וכתוב לחיים בהודאה חוזר לעבודה וטעמא שכיון שכולן של שבח הן כחדא ברכה דמו. ובתענית צבור ששליח צבור קובע ברכה לעצמו שאומר עננו בין גואל לרופא אם שכח ונזכר בה קודם סיום תפלתו אין מחזירין אותו ועיין במגלה ריש פרק הקורא: ונותן שלום לימינו (יומא נג:) כו' כתב רבינו אבי העזרי וז"ל הורגלו רבים לומר שלום בשמאלי שלום בימיני, ואני המחבר לא קבלתי כן כי שגו במה שכתוב במחזורים ונותן שלום לשמאלו כו' וסבורין שצ"ל בזה הלשון וליתא דנותן שלום הכי פירושו כשיאמר עושה שלום משתחוה לשמאלו וכשהוא אומר יעשה שלום עלינו משתחוה לימינו ומסיים על כל ישראל והורגלו להשתחוות לפניהם כעבד הנפטר מרבו תדע דמה נשתנה סוף י"ח מסוף הקדיש של תפלות.
